"אפילו דולר-סטור לא קיבלו אותי לעבודה"- סיפור הרילוקיישן של אנה צ'רנישוב-כהן וריי כהן

כשאנה, מעצבת הפנים והאדריכלית, וריי (אריה), דיירקטור בבית חולים בוונקובר עשו את הדרך לבריטיש קולומביה קנדה, הם ידעו שהם רוצים לחיות בריצ'מונד. זוג צעיר, שלא מצא את הדרך המקצועית שלהם בטורונטו ובישראל, שהתחתן לפני 13 שנים בריצ'מונד BC וזכר אותה לטובה "זו היתה התאהבות ממבט ראשון. עיר מטופחת ונקיה. היה שם אויר צח כל כך בחודש מרץ, אף פעם לא אשכח את האויר הצח הזה".

המסע של אנה וריי התחיל בישראל. ריי סיים תיכון ושירות צבאי ולאחר מכן עבד כמאבטח אישים בשגרירות ארה"ב ואילו אנה, עולה מרוסיה, סיימה לימודים בעיצוב פנים ואדריכלות וחיפשה את מקומה. "ישראל קטנה. הכל קורה באמצעות קשרים. ולנו לא היו. באנו ממשפחות לא מקושרות וללא אמצעים. הנדל״ן בארץ מאוד יקר וגם המצב הבטחוני לא הוסיף. ריי, שהוא קנדי שעלה לארץ מריצמונד בגיל 12 רצה מאוד שנבדוק את קנדה. ראיתי שלא טוב לנו בישראל, והסכמתי לעבור בתקווה לעתיד טוב יותר".

אנה הגיעה לטורונטו בכדי לגלות שזו לא מחכה לה. גם לריי לא ממש ציפו בקנדה "כאן לא היו צריכים מאבטחים. ובמקצוע שלי ,עיצוב פנים, לא היה פשוט למצוא. כשהגענו גילינו שבלי קרדיט היסטורי אנחנו לא מצליחים להשיג אפלו מגורים. חשבנו שהעובדה שריי קנדי, בעל חשבון בנק קנדי, תעזור עם הקרדיט, אבל זה לא עובד ככה. לא ידענו על זה כלום. לפני 10 שנים לא היה מידע נגיש ברשתות החברתיות כמו שהיום. ובזמן שחיפשנו, הכסף אזל מהר מאוד על המלון שבו התגוררנו". באין ברירה אנה התחילה לחפש עבודה כאו-פר. חמותה שידכה אותה למשפחה יהודית עם שני ילדים קטנים, שהקצתה לה את יחידת הבייסמנט ואנה התנתה "כדאי שתדעו שעם האו-פר, מגיע גם בעל".

העבודה כאו-פר קנתה לאנה ולריי את הזמן הנחוץ עד שהסתיים תהליך הספונסרשיפ ואנה קיבלה את הPR המיוחל כבת הזוג של ריי הקנדי. באותו זמן ריי קיבל את העבודה הראשונה שלו ב Shoppers drug mart (המקביל לסופרפארם ובבעלות אותה משפחת קופלר). ריי התקבל לעבודה בבית המרקחת על סמך הרקע שלו כחובש בצבא. בדיעבד הסתבר שזכה בקיצור דרך משמעותי, כיוון שאנשים נכנסו לעבודה הזו אחרי לימודים של שנתיים בתחום. לא עברו שלושה חודשים וריי רכש את הידע הנדרש לתפעול בית המרקחת, וזאת בגלל שלא התבייש לשאול ולשאול. במקביל הקרדיט היסטורי התחיל להיבנות ואיפשר לאנה וריי לשכור מגורים עצמאיים.

אצל אנה חיפוש העבודה לא התקדם. חלפו 6 חודשים והיא עדיין לא הצליחה להשיג עבודה "ללא מסמך שהראה שאני יודעת את חוקי הבניה המקומיים אף אחד לא רצה להעסיק אותי. ואז נכנסנו לחורף שבו לא היתה הרבה עבודה, ולא ממש קלטו חדשים. ניסיתי בvalue village , שזו חנות יד שניה, ובחנויות רהיטים ובכולם אמרו לי לא". אנה חיפשה עבודה בכל דבר אפשרי "בתקופה הזו יריתי לכל כיוון העיקר שיהיה לנו כסף למחייה. קיבלתי הרבה תשובות 'לא'. אפילו דולר סטור דחו אותי ואמרו שאין עבודה עכשיו, התקופה מתה". הבנו שטורונטו not meant to be עבורנו ועברנו לריצ'מונד האהובה בחוף המערבי". את הבית שכרו מרחוק, אונליין, בסיוע דירוג אשראי שהספיקו לבנות. בשבוע הראשון שלה בריצמונד הצליחה למצוא עבדה בחנות הצבע General Paint "זה ממש לא היה קשור לתחום העיצובי. עבדתי בחנות כדי לשלם את החשבונות, אבל לא היה לי אכפת. העבודה לא היתה קלה. נדרשתי למאמץ פיזי כמו להרים דלי צבע של 20 ליטר".

באותה נקודה ריי המשיך להצליח בShoppers ודי מהר קודם למנהל סניף. אמנם לא היתה לו השכלה פורמלית אבל הנוכחות שלו, המנהיגות, הידע והכישורים הניהוליים עשו את שלהם. במקביל הגישה אנה מועמדות למשרה בפדרציה היהודית, שוב לא בתחום. רק שהפעם היא היתה מקושרת נכון "חיפשו מישהו/י להחליף את חברה שלי, דפנה ס. שיצאה לחופשת לידה. ושוב נוכחתי לראות את ש'זה לא מה שאת יודעת, זה מי שאת מכירה' ". בפדרציה אנה היתה מוקפת בחברות וממונות ישראליות שאהבה. שם הרחיבה את הנטוורקינג שלה והכירה אנשים מתחומה, חיזקה את האנגלית ולמדה איך להתנהל פוליטית באירגון קנדי. כל אלו הכשירו אותה לתחנה הבאה.

את הטיפ המקצועי הכי חשוב, שאיפשר לה להשתלב בתחומה קיבלה מהדיירקטור לעיצוב פנים באוניברסיטת Kwantlen בריצ'מונד, אותה הכירה דרך הפדרציה. זו אמרה לה "אין לך מה להתבזבז ולעשות הסמכה קנדית בעיצוב. תעשי רק את קורס 'קוד הבניה בBC ' ואת בפנים. הוא יהיה השער שלך לקבלת עבודה". אנה שבשלב זה בטחה באנגלית שלה, עשתה צעד נוסף חכם ונרשמה לקורס עם עוד שתי חברות מהתחום "יצרתי לי קבוצת תמיכה. זה היה קורס קשה ויבש, אבל יחד צלחנו אותו בהצלחה".

עם סיום הקורס, אנה לא בזבזה זמן ופנתה לחבר ישראלי, רומן ב. שכבר השתלב בהצלחה בתפקיד אדריכל בחברה מובילה. "הוא לקח את קורות החיים שלי ושיפר אותם, עזר לי לסדר פורטפוליו (תיק עבודות) חזק והכין אותי לראיון עבודה במקום שבו עבד. תוך שבוע הוזמנתי לראיון". במקביל אנה חיפשה לעצמה עבודה אחרת כback up plan ולשמחתה הוזמנה לראיונות למרות שלא היה לה כלל נסיון כמעצבת. בנקודה שהתקבלה לחברה שבה היא עובדת היום IBI Group היתה לה הצעת עבודה נוספת ביד.

"חשוב לי לציין, שעל קורס ההסמכה ידעתי מזמן. ידעתי שזה המפתח שלי לעבוד בתחום שלי. אבל לא הייתי בשלה, לא מבחינת האנגלית ולא מבחינת היכרות עם המערכות בקנדה. הייתי צריכה לעבור את הדרך שבאמת עברתי. כל אחד צריך להכיר את עצמו ואני ידעתי את גבולות הכח שלי, ידעתי שיש דברים שצריכה להתבשל אליהם. במקרה שלי 'להכשל' מוריד לי את רמת המוטיבציה, לכן החלטתי לקחת את הזמן ולהכין את עצמי". ועוד הוסיפה, "החיים בונקובר כרוכים ביציאה מהcomfort zone אפילו הבוס שלי אמר לי: כל הכבוד שעשית את הקורס ה'ייאבשה' הזה'".

בעבודה הבחינו בתשוקה של אנה לתחום, ברצון ללמוד ובהתלהבות והיא אכן הוכיחה את עצמה מהר מאוד "כשאני אוהבת את מה שאני עושה ואת סביבת העבודה, אני כמו ספוג. תופסת מהאויר את מה שצריך". היום אנה משולבת בפרוייקטים אדריכליים ומעדיפה אותם על פני אלו שעוסקים בעיצוב פנים. בעבודה סומכים עליה באופן מלא: היא מנתחת את הנדרש באופן עצמאי, מתכננת את העבודה ומתקתקת אותה. "כל יום שונה מקודמו, הימים מגוונים וכל יום מביא אתגרים חדשים. לשמחתי אני עובדת הרבה עם רומן, שהוא גם מקצוען וגם חבר טוב ואני זוכה לראות איך השרטוטים שלי קמים לתחיה, קורמים עור וגידים והופכים לבניינים".

ומה עם ריי? בזמן שאנה התמקמה בתחומה הוא יצא לקורס בניהול פרוייקטים ב BCIT (מקביל לטכניון). את העבודה במשרד הבריאות מצא עם סיום הקורס, דרך חבר בנבחרת כדורגל בה שיחק. הכשרון שלו ביצירת קשרים גרם לזה שגם המרצה של הקורס, שאליו מאוד התחבר, חיפש לו עבודה במקביל. עם סיום הקורס וההסמכה, החבר חיבר את ריי למשרד הבריאות ולתפקידי ניהול שחייבו תארים ברפואה או בNursing. כיוון שריי לא היה מצוייד בהשכלה הרלוונטית, הוא עבר ראיונות לא פשוטים במספר סבבים ע"י פאנלים של מומחים ,שבדקו מי עומד מולם.

כצפוי, מרגע שהתקבל לעבודה, ריי התחיל להתקדם במהירות מסחררת עד שקודם לתפקיד Director of Implementation בבית חולים בונקובר. "הוא באמת Self made man" אומרת אנה בגאווה, ולשניה לא שמה לב לעד כמה שניהם כאלו. זוג חזק, שלא מקבל את המילה 'לא' ושעשה הכל במו ידיו, מאפס.